חרדים לבריאות

 "ולא יישן סמוך לאכילה אלא ימתין לאחר האכילה, כמו שלוש או ארבע שעות" 

(הרמב"ם, הלכות דעות, פ"ד, ה"ה)

 "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, או מי שמשהה את נקביו, או מי שמעיו קשין, אפילו אכל מאכלות טובים ושמר על עצמו על פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוחו תשש. ואכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והוא עיקר לכל החולאים. ורוב החולאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה אפילו ממאכלים טובים. והוא ששלמה המלך, החכם באדם, אמר בחכמתו: שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו". כלומר, שומר פיו מלאכול מאכל רע או מלשבוע ולשונו מלדבר אלא בצרכיו" 

(הרמב"ם, הלכות דעות, פ"ד הלכה ט"ו).

 "אני חושב כי על פי חכמינו זכרונם לברכה, אין לך חטא גדול יותר מלהיות כפוי טובה, והטובה הגדולה ביותר שנותן הקדוש ברוך הוא לאדם היא בריאות הגוף, שעל ידי שהאדם בריא בגופו יש ביכולתו לעבוד את השם, ומי שאינו שומר על בריאות גופו, חוששני שהוא בכלל כפוי טובה" 

(חיים בריאים כהלכה, עמ' 33, בשם גאון ישראל מסלנט זצ"ל)

 מסופר כי רבי ישראל סלנטר נסע פעם לגרמניה לטיפול רפואי מסויים. היה שם רופא שאמר "אלפים באים אלי, אך לא ראיתי עוד אחד מהם אשר כל כך מדקדק למלא את הוראותיי כמו הרב הזקן הזה". 

(אור עולם לגה"צ רבי אביגדור מילר, עמ' 82; הובא גם בספר חיים בריאים כהלכה עמ' 33)

 "באוכלך יותר על שובעך, הפסדת וביטלת זמן האכילה וזמן היציאה, ואם יזיק האיצטומכא ותהיה טרוד בצערה, הרי שלושה זמנים. ואם יגרום חולי כמאמר הרמב"ם הרי עברת על אזהרת "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", ואפשר לגרום מוות לשונאך [המחבר תולה קללתו על אחרים], ודמך מידך יוצרך יבקש, וכל המצוות שבתורה שהיית עתיד לשמור ולעשות תבטל בר מינן" 

(ספר 'חרדים' לגאון המקובל רבי אלעזר אזקרי זצ"ל, מגדולי מקובלי צפת, בדורם של הבית יוסף והאר"י)

 "הַטּוֹבָה שֶׁבָּרְפוּאוֹת הִיא הַהַנְּהָגָה בְמַאֲכָלִים דַּקִּים וְקַלִּים הַנְּאוֹתִים לְהָרִיק הַמּוֹתָר (=לרוקן בשירותים) וְלָזוּן הַגּוּף וּלְהַעֲמִידוֹ בְּחֶזְקָתוֹ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא לִידֵי חֲלִישָׁה, וכו' וְהַטּוֹבָה שֶׁבְּכֻלָּם הִיא שְׁמִירַת הַבְּרִיאוּת, אֲשֶׁר הוּא הִתְרַחֵק הָאָדָם מֵהַמַּאֲכָלִים וְהַמַּשְׁקִים הַגַּסִּים וְהַכְּבֵדִים הַמְּסַבְּבוֹת הַחֳלָאִים (=הגורמות למחלות)" 

(מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב זצוק"ל)

 תרגילי התעמלות הם דבר חיובי מאד לשמירת הגוף והנפש, ומקיים על ידי זה מצות ''ונשמרתם מאד לנפשותיכם'' נשמה בריאה בגוף בריא. 

(אנשי קודש, הנהגות טובות, כ"ט)

 "הָאָדָם שֶׁיָּבֹא וְיֹאכַל מָזוֹן עָרֵב אֶל הַחֵךְ, טוֹב הָרֵיחַ שֶׁנֶּפֶשׁ אָדָם מִתְאַוָּה לוֹ, וְהוּא מַזִּיק לוֹ; וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה סִבָּה לָחֳלִי קָשֶׁה, אוֹ לְמִיתַת פִּתְאֹם - זֶה וּבְהֵמוֹת אֶצְלִי שָׁוִין. וְאֵין זֶה פֹּעַל הָאָדָם, מֵאֲשֶׁר הוּא אָדָם בַּעַל שֵׂכֶל; אָמְנָם הוּא פֹּעַל אָדָם מֵאֲשֶׁר הוּא חַי, נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. וְאָמְנָם יִהְיֶה פֹּעַל אֱנוֹשִׁי, כְּשֶׁיֹאכַל הַמּוֹעִיל לְבָד. וּפְעָמִים יַנִּיחַ הֶעָרֵב וְיֹאכַל הַנִּמְאָס, כְּפִי בַּקָּשַׁת הַמּוֹעִיל - וְזֶה פֹּעַל לְפִי הַדַּעָת, וּבָזֶה נִבְדָּל הָאָדָם בִּפְעֻלּוֹתָיו מִזּוּלָתוֹ" 

(הרמב"ם, שמונה פרקים, פרק ה')

 הגאון מהרי”א אסאד זצ"ל מגדולי חכמי הונגריה (מי שלאחר הסתלקותו של החתם סופר זצ"ל, נחשב לפוסק הדור) נשאל על חולה שאסרו עליו הרופאים לאכול מצה או מרור בפסח, האם יהיה רשאי להחמיר על עצמו בזה והאם יכול לברך על אכילה זו. וכתב “פשיטא מילתא דעל זה נאמר (קהלת ז', ט"ז) "אל תצדק הרבה למה תשומם" ולא זה שחסיד שוטה הוא, אלא דאיסורא עביד דכתיב ‘אלה המצות וכו’ וחי בהם ולא שימות בהם’ וכו’ וממילא אם אוכל מכל מקום, אין זה מברך אלא מנאץ דאיך יאמר וציונו והתורה אמרה “ונשמרתם מאד לנפשותיכם וכן וחי בהם וכו’ וגם אין לך מצוה הבאה בעבירה גדולה מזו". 

(שו”ת יהודה יעלה, אור"ח סי’ ק"ס)

 האדם בנעוריו – כוח העיכול שלו חזק, ועל כן צריך מזון תדיר יותר מן האיש אשר הוא באמצע ימיו. והזקן, לחלישות כוחו, צריך שיהיה מאכלו קל, ומעט בכמות והרבה באיכות, להחזקת כוחו". 

(קיצור שלחן ערוך, סי' ל"ב, סעי' ד')

 הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל נשאל פעם, אם מותר לעשן סיגריות במקום שמצויים שם בני אדם שאינם רוצים בזה? השיב שאסור, והוסיף: "ואפילו שכעת אין שם בני אדם שהריח והעשן מפריעים להם, אלא שהם יבואו רק לאחר שהלה יסיים לעשן, גם כן אסור". 

ספר חכו ממתקים, פרק עישון