אל תהיו עיוורי צבעים

מהנדס המזון, דן בן-ארי, התארח בפורום חרדים לבריאות:

"משרד הבריאות עשה את שלו, היצרנים עשו את שלהם, עכשיו זה התור שלנו, של הציבור; אל תהיו עיוורי צבעים"

בד' בטבת תש"פ, ממש או-טו-טו, יוצא משרד הבריאות עם הרפורמה המיוחלת והמבוקשת זה זמן רב, ובמסגרתה מוצרים עתירי סוכר, או נתרן או שומן-רווי יסומנו באדום, ובנוסף יחולו שינויים בטבלת הערכים התזונתיים בכל המוצרים.

הרפורמה החדשה ננקטת במסגרת פעילות הוועדה לאסדרה תזונתית לקידום תזונה בריאה של האוכלוסייה בארץ, זאת, כיון שלתזונה ישנה השפעה מכרעת על היווצרות מחלות כרוניות הקשורות בהשמנה, ובהן: סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, המהווים ל"ע את גורמי התמותה והתחלואה המובילים בישראל.   

כידוע, בעשרות השנים האחרונות, הרכב המזון, ולא רק בארץ, שינה צורה ומרקם, והפך למעובד ולמעובד יותר. מזונות אלו דלים בערכים תזונתיים, בעלי יכולת הזנה נמוכה, ופעמים רבות נטולי ערך תזונתי כלל, אך בעלי דחיסות קלורית גבוהה מאוד.

השילוב של זמינות גבוהה למזון מעובד, עם שיווק מפתה, הביאו לעלייה בצריכה הקלורית. שינוי בהרכב התזונתי, תוך צריכת-יתר של סוכר, נתרן, שומן רווי וגם חומרים משמרים, הובילו כצפוי, להשמנה ולתחלואה הנלווית אליה. מאידך, המזונות איבדו חלקים ניכרים מערכם התזונתי, כמו: הסיבים הטבעיים, הוויטמינים והמינרלים, אשר הולכים לאיבוד בתהליך התיעוש.

מכאן ואילך – זו השאיפה וזו המטרה – לא עוד.

על פי התקנות החדשות של משרד הבריאות, על יצרני ויבואני המזון בישראל, לסמן בעיגול אדום מוצרים שתכולת הנתרן שלהם גבוהה מ-500 מ"ג (ובנוזלים 400 מ"ג), ומוצרים שתכולת הסוכר שבהם גבוהה מ-13.5 גרם (בנוזלים: 10 גרם) ומוצרים שתכולת חומצות השומן הרוויות שלהם גבוהה מ-5 גרמים (בנוזלים: 4 גר').

מדובר בצעד מהפכני, ראשון בסדרת צעדים דומים, שמטרתם להגביר ערנות וענין, כדי לשמור על בריאות צרכני המזון, שהם בעצם אזרחי ישראל כולם.

הצעד השני בסדרה, אמור להתבצע בעוד כשנה. אז, הסימון יוחמר למוצרים שתכולת הנתרן שלהם גבוהה מ-400 מ"ג, 5 גרמים סוכר ו-3 גרמים שומן רווי. בנוזלים: 300 מ"ג נתרן, 5 גרמים סוכר ו-3 גרמים חומצות שומן רוויות.

את הצעדים המבורכים הללו מוביל בנחישות ובאינטנסיביות רבה, שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן.

מספר חברות מזון נחשוניות, כבר החלו, למעשה, לסמן את מוצריהם זה מכבר, וכפי שכבר הספקנו לראות בחודשים האחרונים, אבל בעוד פחות מחודש, החל מיום ד' בטבת, זה כבר חובה. בהקשר לכך, כדאי לציין, כי הסימונים תקפים רק לגבי מוצרים שיוצרו מיום ד' בטבת, כך שבהמשך עשויים להימצא על המדפים מוצרים רבים, שכן "זכאים" לקבל סימון אדום, אך יימכרו בלעדיו, משום שהם יוצרו לפני התאריך הקובע הנ"ל.

לרגל תחולת הרפורמה החדשה והבריאה, אירח פורום חל"ב את דן בן-ארי, מהנדס מזון.

"ראשית" אומר מר בן-ארי "יש לברך את משרד הבריאות והעומדים בראשו, שלוקחים אחריות על בריאות האזרחים ועל מניעת, או לכל הפחות צמצום תחלואתם, הנגרמת עקב אכילת מזון לא בריא.

בן-ארי: במסגרת התוכנית החדשה ומסקנות הועדה, אמורות להתבצע שש פעולות מרכזיות שלדעתי, אנו עומדים כעת לפני הפעולה החשובה שבהן, ולדעתי האישית המהפכנית שבהן. זה היה צפוי שהתוכנית תיתקל בהתנגדות קשה של התעשיינים והיבואנים, שגם הפעילו לוביסטים בענין. פגשתי אחד מהם שסיפר לי, שמדובר "בפגיעה כלכלית קשה ביצרני המזון". בתשובה אמרתי לו: "למה אינך מדבר על הפגיעה הבריאותית הקשה משך שנים רבות בצרכני המזון, כשלעתים מדובר בפגיעה ממשית בחיי אדם?!".

האם מדובר אכן בפגיעה כלכלית קשה?

"אי אפשר להתכחש להשקעה הכספית הרבה הנדרשת מצד היצרנים, ובוודאי בתקופת היישום הראשונית. איני יודע אם מדובר בפגיעה כלכלית קשה, ואני לא נכנס לזה. כל הצד הכלכלי הופך למשני ולחשוב-פחות מול בריאות הציבור. לא יתכן שהבריאות הכלכלית של היצרנים, תמשיך לגבור על הבריאות הפיסית של הצרכנים, שגם בכך ישנה פגיעה כלכלית. אנו חיים במדינה מתוקנת". 

מה סיכויי ההצלחה של סימון מוצרי המזון?

כעת הכדור נזרק למגרש של ציבור הצרכנים. הרגולטור עשה את שלו. היצרנים עשו את שלהם, ועכשיו זה התור שלנו. של הצרכנים. צריך לזכור דבר אחד: התוכנית הזו נעשית נטו לטובת הציבור ולבריאותו. ליישום מטרה זו, שני הצדדים הראשונים, גם ועדת האסדרה, וגם התעשיינים, השקיעו גדולות ונצורות כדי להוציא לפועל את התקנות החדשות. שורה ארוכה של ישיבות, דיונים, ויכוחים, בחינת הצעות, בדיקות מקצועיות, טיפול בהתנגדויות, השקעות כספיות, כשבמקרים לא-מעטים מדובר לא רק בהדפסה ובגרפיקה חדשות, אלא גם בהערכות מחודשת עקב שינויים מהותיים בתפריט ובמתכון, וכמהנדס מזון, אני יכול לקבוע, שמדובר בחתיכת פרויקט – הכל נעשה עבורנו, צרכני המזון.

לכן, נדרש כעת שיתוף פעולה מצד הצרכנים. יש לנו חלון ההזדמנות מעולה, כדי להוכיח גם ליצרנים וגם לממשלה, כי הבריאות ואיכות החיים, חשובה לנו. חשובה מאוד. בצורה כזו, נשמור על בריאותנו, אבל מעבר לכך, המוכרים, המשווקים והיצרנים יתרגלו לייצר ולשווק מוצרי מזון, בריאים יותר ומזיקים פחות. כבר עכשיו אנחנו רואים בשטח את השלכות התוכנית המהפכנית. הדוכנים ברשתות המזון, מתחילים להתמלא אט אט במוצרים בריאים יותר, עם פחות שומן רווי, עם פחות סוכר ועם פחות נתרן וכו'. לשר ליצמן ולצוות משרדו, מגיע שאפו.

מה למעשה הציבור נדרש לעשות? על איזה שיתוף פעולה אתה מדבר?

אחדד את דברי בצורה יותר מעשית. אל לנו, הצרכנים, להתרגל לסימונים האדומים. אל לנו להיות עיוורי צבעים. אם המוצר מסומן ככזה שיש בו תכולת סוכר גבוהה, או שומן רווי בכמות גבוהה, נוותר עליו. למען בריאותנו ובריאות ילדינו אסור לנו להתייחס למוצר כזה בסלחנות. שהמוצר ימשיך לשכב במדף שבועות וחודשים, עד שהיצרנים יקלטו שציבור הצרכנים גילה מודעות למוצרים בריאים. הסימונים האדומים הם נורות אדומות. נבכר מוצרים ללא סימון אדום. (או עם הסימון הירוק, שכרגע אינו בגדר חובה אלא רשות).

בנוסף לזאת, לא יזיק, וגם מאד מומלץ, לגשת מדי פעם לאחראי הסניף, או לקופאית הראשית ולהתעניין אם יש את המוצר הספציפי הזה בערכים שאינם מזיקים לבריאות. כך הדברים יחלחלו מלמטה למעלה, וכולנו נצא נשכרים.