מחקר בינלאומי: "אלכוהול - גורם סיכון התמותה המוביל ברחבי העולם"
מחקר כלל עולמי, חדש וחסר תקדים בהיקפו, אשר מומן בידי קרן ביל גייטס, מקים חברת מייקרוסופט, קובע, כי צריכה של כל כמות של אלכוהול מסוכנת לבריאות.
בהתבסס על הנתונים, קובעים מחברי המחקר כי אין כמות בטוחה של אלכוהול, וכי יתרונותיו הבריאותיים של האלכוהול, אם קיימים בכלל, זניחים לעומת הסיכון הרפואי שמצריכתו.
"מחקרים קודמים כבר מצאו כי בכמה מצבים רפואיים לאלכוהול יש אפקט מגן", אמר ראש צוות החוקרים, ד"ר מקס גריסוולד מאוניברסיטת וושינגטון, "עם זאת מצאנו כי הסיכון הבריאותי מצריכת האלכוהול גדל, בכל כמות של אלכוהול שנצרכת. הקשר בין אלכוהול למחלות היה חזק במיוחד במחלות סרטן, פציעות ומחלות זיהומיות. ככל ששותים יותר, כך עולה הסיכון הבריאותי".
לפי הממצאים החמורים של המחקר, שנחשף בכתב העת הרפואי The Lancet, "בשנת 2016 מתו כמעט שלושה מיליון בני אדם ברחבי העולם כתוצאה מצריכת אלכוהול, וכ-12% ממקרי המוות של גברים בין הגילים 15 ל-49 נגרמו מצריכת אלכוהול".
סיבות המוות העיקריות כתוצאה מהאלכוהול בקבוצת הגיל הזו היו שחפת (1.4% ממקרי המוות), תאונות דרכים (1.2%) ופגיעה עצמית (1.1%). לאנשים בני 50 ומעלה, מחלות סרטן היו סיבת התמותה העיקרית מצריכת האלכוהול: 27.1% ממקרי המוות בנשים ו-18.9% ממקרי המוות בגברים.
יותר מ-500 חוקרים מ-40 מדינות השתתפו במחקר הגדול ביותר מסוגו, שנערך על ידי תוכנית Global Burden of Disease במכון להערכה ולמדידת הבריאות באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל.
המחקר סקר נתונים מ-694 מחקרים קודמים, כדי להעריך עד כמה שכיחה צריכת האלכוהול ברחבי העולם, ובמקביל סקר 592 מחקרים אחרים שכללו 28 מיליון איש ברחבי העולם, כדי לבדוק את גורמי הסיכון הקשורים בצריכת אלכוהול בין השנים 1990 ל-2016, כולם מ-195 מדינות. שתיית אלכוהול "סטנדרטית" הוגדרה במחקר, כ-10 גרם אלכוהול.
"המחיר הכולל שניתן לייחס לשימוש באלכוהול הוא גבוה ממה שעלה ממחקרים קודמים, והוא גובר בהתמדה עם הצריכה. בהתבסס על עקומות הסיכון היחסיות לכל השלכה רפואית הקשורה לשימוש באלכוהול, רמת הצריכה המצמצמת את הנזק הבריאותי הנובע מאלכוהול היא אפס", כותבים החוקרים במאמרם. לפי המחקר, כל מנת אלכוהול נוספת ביום, מעלה את הסיכוי לסבול מאחת מהבעיות הבריאותיות שמופיעות במאמר ב-0.5% בשנה.
"הסיכונים הבריאותיים המתלווים לאלכוהול הם עצומים", אמרה ד"ר אמנואלה גקידו מאוניברסיטת וושינגטון, שהיא החוקרת המובילה במחקר. "הממצאים שלנו תואמים מחקר עדכני אחר, שגילה מתאם ברור ומשכנע בין שתייה למוות בטרם עת, לסרטן ולבעיות בלב ובכלי הדם. אפס צריכה של אלכוהול מקטינה למינימום את הסיכון הכללי לפגיעה בבריאות", הוסיפה ד"ר גקידו.
"עכשיו אנו מבינים שהאלכוהול הוא אחד מגורמי המוות העיקריים בעולם היום", אמר העורך הראשי של כתב העת Lancet, ריצ'רד הורטון, בהודעה לתקשורת. "אנחנו צריכים לפעול כעת. אנחנו צריכים לפעול בדחיפות כדי למנוע מיליוני מקרי מוות. ואנחנו מסוגלים לכך".
לפי פרופ' אורנה בראון אפל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, מדובר במחקר מאוד מרשים המתבסס על מגוון רב של מקורות. "אני באה מהפרספקטיבה של בריאות הציבור. ברמת הציבור כולו, נזקי צריכת האלכוהול מאוד גבוהים", אמרה.
אמנם חלק מהמחקרים הקודמים מצביעים על תועלת בריאותית בצרכיה מתונה של אלכוהול, הסבירה פרופ' בראון אפל, אבל מדובר במחקרים ברמה הפרטנית, והמחקר הנוכחי בוחן את המצב ברמה הבינלאומית. לכן, לדבריה, הקביעה במחקר שהנזק עולה על התועלת היא מרכזית - כי לא ניתן להפריד כאן בין התועלת לנזק במצבים שונים. "יש אנשים שאלכוהול מזיק להם יותר, שיתמכרו מהר יותר. אנחנו לא יודעים מי האנשים האלה מראש, ולכן עדיף שההמלצה הרפואית תהיה להימנע".
פרופ' בראון אפל מבקשת לשים לב לנתון המופיע במחקר, לפיו 12% ממקרי המוות של צעירים קשורים לצריכת אלכוהול. היא מסבירה שהדבר מתקשר בעיקר להשפעה של אלכוהול על אלימות ועל הנהיגה.
המחקר בחן את תפוצת הצריכה של אלכוהול ושל ההימנעות ממנו, את צריכת האלכוהול בקרב שתיינים קבועים ואת מקרי המוות ואת הפגיעה בבריאות הקשורה לאלכוהול לפי 23 גורמים - ממחלות מידבקות ולא מידבקות ועד פציעות. בין השאר נבדקה ההשפעה על מחלות בלב ובכלי הדם; על סרטן; על מחלות לא מידבקות אחרות כמו סוכרת, אפילפסיה ועוד; על מחלות מידבקות כמו דלקת ריאות וזיהומים במערכת הנשימה; על פגיעות מכוונות (בקטטות או פגיעה עצמית); על פציעות לא מכוונות ועל תאונות דרכים.
"על סמך מאגר הראיות הרחב ביותר שנעשה עד היום, המחקר שלנו מבהיר את הקשר בין בריאות לאלכוהול – שתייה גורמת לפגיעה משמעותית בבריאות, ובמגוון דרכים", כתב מקס גריסוולד, עוד אחד מהחוקרים המובילים במחקר.
ד"ר גקידו הוסיפה המלצה לבכירים במערכת הבריאות במדינות אלה לבחון את המדיניות ואת התוכניות שלהם בהתאם לממצאי המחקר כדי לשפר את בריאות אזרחיהם. "ישנו צורך דחוף ומשכנע לעשות מהפכה במדיניות ולעודד הפחתה או הפסקה של צריכת אלכוהול", אמרה החוקרת מאוניברסיטת וושינגטון. "המיתוס שמשקה אחד או שניים ביום טובים לכם זה – מיתוס. המחקר שלנו מנפץ את המיתוס".
החדשות הטובות
וכמה שותים אלכוהול בישראל?
לפי נתוני ה-OECD צריכת האלכוהול בישראל, עדיין נמוכה במיוחד בהשוואה למרבית מדינות המערב (2.6 ליטרים בשנה בשנת 2016, בהשוואה ל-8.8 ליטרים בארה"ב, 11.7 ליטרים בצרפת או 13.2 ליטרים בשיאנית הרשימה – ליטא). צריכת האלכוהול בישראל היא מתחת לממוצע העולמי. גם על פי מחקר עולמי קודם, ישראל נמצאת בתחתית צריכת האלכוהול העולמית.
לצורכי המחקר, קבעו החוקרים כי עשרה גרמים של אלכוהול נקי, הם מנה אחת של אלכוהול. עשרה גרמים של אלכוהול מקבילים לפחית בירה אחת של 375 מ"ל עם ריכוז אלכוהול של 3.5%, לכוס יין קטנה עם ריכוז אלכוהול של 13% או לכוסית ויסקי עם ריכוז אלכוהול של 40%.
